במאה השמונה עשרה היה ז'אן ז'אק רוסו (1712-1778) אחד מהוגי הדעות הבולטים והמשפיעים ביותר באירופה. באותה תקופה התגבש דימויה ה"חדש" של האישה.בשונה מהתפיסה הדתית אשר רואה באישה יצור חוטא, מיני ומסוכן נתפסה האישה ככנועה, צנועה וצייתנית על פי טבעה וגם בעלת תפקיד מכובד – להיות אם האחראית על גידול הדור הבא.משפטים של רוסו כמו: "היש בעולם מראה מ
תתפלאו אבל גם לאחר שנים רבות של זוגיות ניתן להחזיר את הניצוץ לעיניים, לחדש את הקרבה ולשפר את עומק הקשר וכן, גם האינטימיות משתפרת פלאים ואיתה הסקס והרצון להזדקן יחד.
בעבר היה מקובל לחשוב שעם הבאתם של ילדים לעולם אנו הופכים להורים באופן טבעי. כיום, די ברור כי אפשר ללמוד, בדרכים שונות, כיצד להיות הורים יותר טובים ולקבל כלים להת
"חמותי היא מכשול! כך אני רואה אותה והמשימה שעומדת לנגד עיניי היא לסלק אותה מהדרך". כך, ללא שום התפתלות או עידון, התבטא בפניי בעל מתוסכל. הבעיה היחידה הייתה, שככל שהוא "סימן לעצמו מטרה" ודבק בה, כך הלכה אשתו ונצמדה לאימה עוד יותר ונוכחותה בחייהם רק גברה...חמותי (עם וו החולם) ולא חמתי, שזוהי מילה נרדפת לכעסי ולא הכינוי לאמא של בעלי/אשתי (ו
חוק שימור האנרגיה הוא אחד מחוקי הפיזיקה הבסיסיים. החוק קובע שאנרגיה איננה נוצרת יש מאין ואיננה אובדת, אלא עוברת מגוף לגוף ומשנה צורה.
התשובה (לשאלה בכותרת) היא כן כמובן, אבל בתנאי שמחליטים לפתח את שריר הגמישות והחלטה כזאת תגיע רק ממקום של מודעות.
ברור לכולנו שאנחנו "תבנית נוף ילדותנו" ושהתגובות שלנו בדרך כלל מגיעות ממקום אמוציונא
שלושה שלבים עיקריים לה לזוגיות ארוכת טווח. השלב הראשון הוא שלב "ירח הדבש". אז הכל מקסים ונהדר. מתחברים לכל הדברים המרגישים לנו דומים לנו. מתלהבים מכך שאוהבים את אותו שיר, את אותו הצבע, מזה שאוהבים את אותם בילויים משותפים. שמים לב לכל פרט ונהנים מכל רגע משותף ורואים בכל דבר סימן לכך ש"נועדנו זה לזו". הפרשנות שאנו נותנים לכל פרט היא חיו
א. ומ. מרמלה
למיכל,הגיע הזמן להגיד לך תודהעל חריצות מסירות והתמדה,לומר לך כמה מילים של הערכהעל תשומת הלב האישית והחמה.על ההתחשבות בכל פרטועל המעקב והטיפול.עם יחס אישי וסבלנות אין קץ.לא חסכת במאמץ והבודה הראויה למחמאהאנו מרגישים היטב את התוצאה.אם נביע לך תודה וברכההיא בוודאי לא תקיף את מלוא ההערכה.אבל דעי
אז החלטתם להתגרש. אתם אולי מרגישים שמשקל כבד הוסר ממכם שכן זוהי החלטה לא קלה בכלל, אבל מה עם הילדים? איך הם יגיבו? ואיך מודיעים להם? מה יקרה אחרי הפרידה ואיך מוודאים שהילדים לא ירגישו נטישה או אשמה?חשוב להבין שלילדים חווית הגירושין היא חוויה מכבידה לרוב ומשונה, אתם משנים את חייהם לחלוטין, ולכן מומלץ לספק להם הסבר מה קורה ולא לחשוב ש