נמאס לי כבר,
כל היום ריבים,
אי אפשר להמשיך ככה יותר,
אין לי כבר כוח,
לא זה מה שחשבתי על נישואין,
לא כך דמיינתי את חיי,
חבל על המאמץ,
כלום לא יעזור,
עדיף כבר לחיות לבד,
אולי בסיבוב שני אעשה בחירה נכונה יותר,
אולי אנחנו פשוט לא מתאימים,
אני עדיין כאן רק בגלל הילדים,
אין לנו בכלל כיף יחד,
ללא הילדים כבר מזמן היינו ברבנות,
הלוואי ויכולתי פשוט לברוח מהכל,
אין שום סיכוי לשנות אותו/ה,
כאם אין אמון אז לא ניתן לשפר זוגיות,
מאוחר מידי לעשות משהו,
אני מרגיש/ה שאני חי/ה כמו רובוט,
רק אכזבה ועצבות ממלאים אותי,
אני כל כך רוצה להרגיש שוב שאוהבים אותי,