טיפול זוגי

הסיבה העיקרית לכעסים מצטברים בזוגיות נובעת מהעובדה שאנו מפרשים את הנאמר לנו מתוך עולמנו הפנימי שלנו בעוד בני זוגנו מביעים את עולמם הפנימי שלהם. כאשר התלות הרגשית חזקה אנו נעשים פגיעים. לכל משב של מצב רוח, לכל שינוי בהתנהגות וביחס אלינו או לכל אירוע חיצוני שיש לו השלכה על מערכת יחסים כגון: תינוק שנולד, הורי בני הזוג, קשיים כלכליים או הצלחה חברתית.

ככל שהלחצים גדלים, יש נטייה לחזור ל"תסריטים" מילדות ואלה, שונים בדרך כלל.

כשהתלות והקונפליקט קשורים זה בזה מתעצמות התגובות ויש נטייה להגיב בנוסח של "מלחמה" או "הימלטות". אנו נוטים להיצמד עוד יותר לנטיות והרגלים באישיותנו כגון: תוקפנות, מרירות, כעס, תחרותיות. במצב של פגיעות יתר אנו מרגישים צורך, בלתי נמנע, להגן על עצמינו ותוקפים את בן/ת הזוג בהערות עוקצניות, ביקורת, הומור ארסי, סרקאזם. כל צד ממתין לשווא ליוזמת האהבה של הצד השני, והאכזבה נותנת אישור מחודש להאשמותינו. חולשות אלה מגבילות את כוחנו לפעול וההפסד כפול ומכופל.

טיפול זוגי יעיל מוציא אותנו ממקום של התכחשות ונותן לנו את הכלים ללקיחת אחריות אישית.

ויקטור פרנקל למד את חשיבות התכלית ומשמעות החיים במחנות המוות של גרמניה הנאצית. התורה שפיתח ולימד שנים אחר כך היא שאותן מחלות הקרויות מנטאליות ונפשיות אינן אלא סימפטומים לתחושה פנימית של ריקנות או חידלון (שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד, סטיבן קובי, ע' 120). כאשר יש לך כיוון בסיסי ועל פיו אתה קובע לך את יעדיך לטווח הקצר והארוך, יש לך חזון המכוון את חייך. התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותינו ולא של התנאים שבהם אנו נתונים. כשאנו בוחרים לנקוט בגישה של: "עשו לי", "גרמו לי" וכד', אנו למעשה מסירים אחריות ומעבירים את הכוח שלנו לאחרים.

אישה הקמה בבוקר בפרצוף חמוץ לבעלה (פגועה מכך שניסתה לדבר איתו בלילה והוא נרדם), בוחרת להעביר את תחושתה הלא נעימה לבעלה, אשר יסתובב כל היום מוטרד ועצבני וישכנע את עצמו כי אין ביכולתו לרצות את אשתו. התוצאה תהיה הפוכה לחלוטין מזו שייחלה לה אך היא תמשיך להחמיץ פרצופה בכל פעם שנפגעת ממנו, במקום להחליט למצוא זמן אחר, מתאים יותר, לקיים את אותה שיחה על עניינים שחשובים לה.

גבר אשר בטוח בדרכו, כי: "לא צריך לדבר יותר מידי", בוחר להרגיל את אשתו לא לחלוק עימו את רגשותיה ויאבד גם את רגישותה כלפיו (נשים מודעות היום הרבה יותר לאפשרויות נוספות הפתוחות בפניהן, מעבר לילדים, בית וחברות ומוצאות להן דרכים מגוונות לסיפוק רגשי).

כאשר אנו לא מרוצים מחיינו המשותפים עלינו לבחור לפתח מודעות עצמית ולשלוט בהתנהגותנו למען מה שאנו רוצים בעתיד. כל עוד לא נקבל את הרעיון כי אנו נושאים באחריות (אתה המתכנת – כתוב את התוכנית!), לא נשקיע משאבים של ממש.

אם למשל אנו מחליטים לעשות דיאטה בבוקר, בערב כבר נתנפל על כל מה שזמין במקרר ונפצה את עצמינו על כל מה שלא אכלנו כל היום. לעומת זאת, אם נערך לדיאטה: נגייס רצון, מודעות, עידוד מהסביבה הקרובה, נכין מראש מזון מתאים למהלך היום כולו (גם לערב, כשאנו רצוצים מתלאות היום) הסיכוי להצליח גדול בהרבה.

כאשר מחליטים לשים את הזוגיות במקום גבוה בסדר העדיפויות ולהשקיע בה משאבים: זמן, כסף, אנרגיות, מקרבים את החיים ההרמוניים להם אנו מייחלים. אם נשקיע את כל מרצנו רק בילדים, בעבודה, בהורים, בחברים, נזניח דווקא את מי שיקר לנו יותר מכל כמקור לסיפוק בחיינו. בני הזוג שלנו הם השותפים המשמעותיים ביותר לאיכות חיינו. הם גם המראה המדויקת ביותר לעצמינו. כל קושי והתנסות שהם מזמנים לנו, עלינו לקבל כשיעור טוב לחיים שכדאי ללמוד ממנו, לצמוח ולהתפתח. אם נתעקש להתעלם, להלחם, להשתבלל (מלשון: שבלול), להתנגד, נקבל את השיעור בצורה של "מכה" מכיוון אחר ובעוצמה גדולה. כך, הכאב שבהתמודדות עם הקושי רק יגבר. לטמון את הראש בחול זה להיות בת יענה. משברים יזומים, במינונים נכונים, יכולים לעודד דווקא התעוררות גדולה ושינוי חיובי.

הזנחה היא פשע בכל תחום. מקצוען דואג להתכונן לתרחישים שונים בעתיד. אם לא טוב לי הסערה בוא תבוא ואז, לעיתים, כבר מאוחר מידי ו... חבל.