אז החלטתם להתגרש. אתם אולי מרגישים שמשקל כבד הוסר ממכם שכן זוהי החלטה לא קלה בכלל, אבל מה עם הילדים? איך הם יגיבו? ואיך מודיעים להם? מה יקרה אחרי הפרידה ואיך מוודאים שהילדים לא ירגישו נטישה או אשמה? חשוב להבין שלילדים חווית הגירושין היא חוויה מכבידה לרוב ומשונה, אתם משנים את חייהם לחלוטין, ולכן מומלץ לספק להם הסבר מה קורה ולא לחשוב שהם ממילא לא קולטים מה קורה (האמינו לי, ילדים, צעירים בככל שיהיו, מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים), לכלול אותם בתהליך ולא לתת להם לקום בוקר אחד ולגלות שאבא או אמא כבר לא גרים איתם יחד בבית.
מה עלול להטריד ילדי גירושין? בניגוד אליכם, שהגעתם להחלטה להתגרש אחרי תקופה ממושכת (יש לקוות), מבחינתו של הילד זו תקופה של חוסר ודאות וחוסר ביטחון מה הולך לקרות וכיצד ישתנו החיים עבורו. מה מעסיק את הילד בזמן הגירושין? ילדים עלולים להאשים את עצמם בגירושין, שהם היו "לא בסדר" וזו הסיבה בגללה ההורים מתגרשים. ילדי גירושין פוחדים מהעתיד; איזה קשר יהיה להם עם הוריהם, אצל איזה מההורים ידורו, מתי ייפגשו עם ההורה השני, אם ייאלצו לבחור בין ההורים ועוד. עניין המגורים מעסיק רבים מילדי הגירושין, היכן יהיה הבית, אם יצטרכו לעבור דירה ולעזוב את חבריהם ואת הסביבה המוכרת וכו'. ילדים בוגרים יותר יוטרדו מהשלכות הגירושין על המצב הכלכלי בבית והשפעתו עליהם ועל חיי היומיום שלהם.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי להקל על הילדים? על מנת לעזור להורים להתמודד עם הילדים ולילדים להתמודד עם המצב, ניתן לנסות טיפול פסיכולוגי משפחתי על מנת ליצור דיאלוג פתוח בין כל המעורבים בתהליך הגירושין, הורים וילדים. אל מול איש מקצוע עשויות לצוץ שאלות ודאגות שלא יעלו בפני ההורים שעל מנת לא להדאיג, או מחשש (כמו: אמא כבר לא רוצה אותי, אבא לא רוצה להיות אבא שלי יותר וכדומה). טיפול פסיכולוגי משפחתי יתבצע בכמה מישורים: מול ההורים; הדרכה לגבי התהליך ומה מומלץ לעשות, מול הילדים; העלאת בעיות ודאגות, כל המשפחה יחד או הורה וילד. תקשורת תקינה והתנהלות נכונה יכולה להקל על תהליך הגירושין, מבחינת כל הצדדים המעורבים, ילדים והורים. יש להודיע לילד על החלטת ההורים ברוגע ובצורה שקולה, כדאי ביחד כדי שהילד יידע שההורים עדיין מסוגלים לכך. כדאי לתת לילד זמן להסתגל ולא להעלם מהבית לפתע. ציינו באוזני הילד את סיבת הפרידה בנעימות (מבלי להטיל את האשמה על אחד הצדדים) על מנת ייקח את האשמה על כתפיו. הבהירו לילד שלגירושין אין קשר אליו או לאהבה שלכם כלפיו ושתמשיכו להיות הוריו בכל מקרה. הסבירו לילד איך חייו יתשנו. השאירו זמן לשאילת שאלות וענו עליהן כמיטב יכולתכם. אם הילד שואל דבר מה שאין לכם תשובה עליו, אמרו לו שלא החלטתם עדיין והבטיחו ליידע אותו כשתחליטו. נסו להשאיר את חיי הילד יציבים עד כמה שניתן מבחינה חברתית ומבחינת סביבת המחייה שלו. ידעו את הצוות החינוכי לגבי התהליך ואימרו להם להיות עירניים לילד וקשובים לשינויים פוטנציאליים. המנעו מפיצויים כמתנות, זה עשוי לגרום בעיות אחרות ותחושת פגיעה עמוקה. הרשו לילד להתבטא. סייעו לו לבטא את רגשותיו והבהירו לו שזה בסדר להרגיש כעס ועצב.
לאיזה תגובות אפשר לצפות מילדים שהוריהם מתגרשים? חרדת נטישה תחושת אובדן כעס תחושת דחייה תחושת אשמה הרגשת בדידות תקווה שהמצב יחזור לקדמותו הפיכה להורה קטן עבור ההורה או האחים
מה השלבים שעל ילדי הגירושין לעבור? חזרה לשגרת החיים. לחדול מתחושת אשם ומכעס. לחדול מתקווה שההורים יחזרו לחיות ביחד. הכרה במציאות המשפחתית החדשה. השלמה עם המצב המשפחתי החדש.
